אז על מה בעצם כל הרעש?
מערכת ההשכלה הגבוהה לא תמיד הייתה במצב כל כך קשה (למרות שכולם יגידו שהיא תמיד הייתה במשבר).
הבעיה היא כזו: מערכת ההשכלה הגבוהה ממומנת ברובה מכספי ציבור, כלומר על ידי ממשלת ישראל. שכר הלימוד של הסטודנטים מממן רק כ-20% מתקציבי המוסדות.
בשנת 2001, לאחר מחאות רבות של סטודנטים על גובה שכר הלימוד (בזמנו עמד על כ-11,000 ש"ח) מונתה ועדה בראשות השופט וינוגרד (כן, כן, אותו וינוגרד של מלחמת לבנון השניה) שמטרתה הייתה להמליץ כיצד להפוך את מערכת ההשכלה הגבוהה לנגישה יותר.
המלצתה הראשית הייתה הורדה הדרגתית של שכר הלימוד לגובה של 5,800 ש"ח בשנה, כשהממשלה תשלים למוסדות את ההפרש.
אבל... ממשלת ישראל של אותה תקופה, בראשות פקידי האוצר, החליטה שהיא לא מעבירה את ההפרש. מה שקרה הוא ששכר הלימוד החל לרדת, אבל לא נכנס כסף חדש למערכת, וכך החלה "תקופת היובש" של מערכת ההשכלה הגבוהה.
בעקבות המצוקה הגדולה החליט ראש הממשלה אהוד אולמרט לכנס ועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה כולה, ושם בראשה לא אחר משר האוצר לשעבר שתמך בהעלאת שכר הלימוד- אברהם "בייגה" שוחט. תוצאות הוועדה היו ידועות מראש, ולכן ארגוני הסטודנטים גם סירבו לקחת בה חלק, ויצאו לשביתה הממושכת של סמסטר ב' תשס"ז.
סופה של השביתה בהסכם עם הממשלה שבניגוד להמלצות שוחט, שכר הלימוד לא יעלה בלי הסכמת הסטודנטים. זה כמובן הרגיז מאוד את פקידי האוצר, שראו את הדרג הפוליטי כופה על הדרג המקצועי מדיניות (מה שאמור לקרות בכל מדינה מתוקנת...) והם המשיכו בדרכים שלהם לייבש את המערכת.
האוצר ניסה גם בדרכים נוספות לשנות את שכר הלימוד, למשל על ידי ניסיון להעביר בחוק ההסדרים שינוי חקיקה שיאפשר לגבות שכר לימוד דיפרנציאלי למקצועות שונים- גבוה יותר לסטודנטים במקצועות "רווחיים" כמו משפטים, מנהל עסקים וראיית חשבון.
לקראת פתיחת שנת הלימודים תשס"ט, בעקבות לחץ משותף של האוניברסיטאות והסטודנטים, העביר אולמרט 515 מיליון שקלים למוסדות, על מנת למנוע קריסה מוחלטת. שוב, הדרג הפוליטי עקף את המקצועי, ופקידי האוצר שוב זעמו.
אבל זה היה נצחון במערכה, לא במחלמה כולה. לאוצר שיטות ידועות, וייבוש המערכת המשיך. למערכת ההשכלה הגבוהה חסרים כיום כ-2-3 מיליארד שקלים על מנת לחזור למצב בו היה לפני כעשור. כולם נפגעים- באוניברסיטה העברית הסגל הבכיר הצטמצם מ-1250 חברים בשיאו לכ-920 חברים כיום. תקציב הפעילות השוטף של פקולטת רוח הצטמצם בחמש השנים האחרונות בכ-30%, וקורסים רבים מבוטלים, מתרגלים מפוטרים, ואיכות השרות שאנחנו כסטודנטים מקבלים תמורת שכר הלימוד שלנו איננו דומה לזה שהיה רק לפני עשור.
חייבים לצעוק, לנער את כולם מהאדישות והייאוש. אפשר עדיין להציל את המערכת, ויש לנו שותפים טבעיים בארגוני הסגל הזוטר והבכיר שרוצים לעזור. אבל חשוב להבין שרק אנחנו כסטודנטים מסוגלים להניף את דגלי המאבק. רק אנחנו מסוגלים לגייס מאות ואלפים להפגנות, רק אנחנו מסוגלים לעשות את הרעש, ליצור את ההד התקשורתי.
שלא יעבדו עליכם. הסטודנטים לא הולכים עם הראש בקיר. יש המון רעיונות ויוזמות של סטודנטים לפתרון המשבר, חלקם אפילו פשרניים מאוד. הבעיה היא שהצד השני לא באמת רוצה לשמוע, ולא באמת מוכן לבוא לקראתנו. אנחנו חייבים לפעול השנה להוכיח שאנחנו גוף חזק ורציני, שיש לו מה להגיד, ושמודאג לא רק מגובה שכר הלימוד אלא מעתיד ההשכלה הגבוהה... עלינו החובה לפעול...
רוצים להצטרף לצוות משבר ההשכלה הגבוהה? שלחו לנו מייל - syor@aguda.org.il
קישורים חשובים:
ערך "ועדת וינוגרד (לשכר לימוד)" בוויקיפדיה
ערך "ועדת שוחט" בוויקיפדיה
דו"ח וועדת שוחט
נייר עמדה של התאחדות הסטודנטים (קובץ PDF)
כשלי דו"ח שוחט, משרד ייעוץ כלכלי "דוד בועז" (קובץ PDF)
מסמך יוזמת הסטודנטים (קובץ PDF)
חוק הצעירים
» - הוספת תגובה חדשה
