הקלפי הוירטואלית

ואלה תוצאות הקלפי הוירטואלית בה השתתפו 1139 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית

בנוסף בשבוע שעבר נערכו בקמפוס הר-הצופים בחירות דמה שאורגנו על ידי התאים השונים באוניברסיטה, לחצו כאן לתוצאות

הוספת תגובה חדשה

בדיוק ככה יראו התוצאות האמיתיות - כ"כ מדויק! סטודנט עלום שם, ינואר 30, 2009 - 10:17

עם כמות הבני דודים האהובים שמסתובבים במסדרונותינו... סטודנט עלום שם, ינואר 30, 2009 - 10:20

לך קיבינימט גזען סטודנט עלום שם, ינואר 30, 2009 - 13:41

איזה אוניברסיטה של שמאלנים סטודנט עלום שם, ינואר 30, 2009 - 10:33

דווקא מימני לא הייתי מצפה לאופקים צרים כל כך עידו, גבעת רם, ינואר 30, 2009 - 10:50

אין ספק שהפגנה לפדיית פלסטין בדם ואש זה ציונות לשמה!יחי תא חדש!! סטודנט עלום שם, ינואר 30, 2009 - 11:31

אני רואה שתשדירי התעמולה השפיעו עליך טוב-טוב עידו, גבעת רם, ינואר 30, 2009 - 11:45

מה הקשר בין השמאל בארץ ובעולם? סטודנט עלום שם, ינואר 30, 2009 - 13:07

שמאל ימין. יחזקאל, ינואר 30, 2009 - 21:26

העובדה שמרץ מקבלת במדגם יתרון כל כך לא פרופורציונאלי למציאות מעלה ספקות באשר לייצוגיות המדגם. האם ייתכן שמשום מה כמעט רק מצביעי מרץ ידעו על המדגם?! (כן...)

השמאל אוהב להציג את הימין כלא מוסרי, צר אופקים, ואת הדרך של הימין ככזו שמובילה לאבדון. האמת היא שיש מחלוקת מאוד בסיסית בין הימין לשמאל - לגבי השאלה העתיקה "מה בא קודם, הביצה או התרנגולת?" כשהימין טוען שהעובדה שיש אויבים מולידה את הצורך להילחם והשמאל טוען שהעובדה שנלחמים מולידה את האויבים... כמובן ששני הצדדים צודקים במידה זו או אחרת, ולמעשה המחלוקת היא על המידה. האם התרומה של הלחימה להיווצרות האויבים זניחה וניצחון צבאי עשוי להביא שקט ובעקבותיו שלום כמו שסובר הימין (גם אם לא כל הזרמים שבו), או שהלחימה משפיעה בצורה ניכרת על קיום האויבים ואם נפסיק להלחם האויבים יהפכו לאוהבים לאט לאט (כמובן שצריך להמריץ את זה בעזרת הסכמי שלום, הידברות, הכרה וקבלה הדדית של התרבויות השונות וכו'). בצורה כזאת מתפרשת המציאות על ידי הצדדים - אנשי ימין למשל, לא מבינים איך שמאלנים לא רואים את הקשר הברור בין הנסיגה מלבנון ומלחמת לבנון השניה, כששמאלנים יגידו מן הסתם שהנסיגה מלבנון הביאה להפסקת ירי הקטיושות על ישובי הצפון. מי צודק? די ברור ששני הצדדים צודקים. מה היה צריך לעשות? אלוהים יודע.
הנקודה שלי היא שהשיח לא מנוהל בצורה מוסרית בכלל. כשצד אחד מציג את הצד השני כסהרורי, והצד השני מציג את הראשון סרטן בגוף האומה וכן הלאה (תנסו להיזכר בכל הביטויים שעולים מדיי פעם בויכוח הזה, אבל תעשו את זה ליד אסלה - יכול להיות שתרצו להקיא...) אז אין דיון, אין הכרעות, אין דרך להגיע לחיים משותפים. הימין לגיטימי. גם השמאל.
אני רוצה להזכיר שבזמן האחרון חיים אורון או מישהו אחר במרץ אמר שצריך לתת לפעילי ימין לקיים איזו תהלוכה באיזו עיר ערבית וכנגד זה גם הוא ואנשי שמאל יגיעו להפגין. זה מראה על יושר, אם יש חופש ביטוי הוא הדדי. למרות שהוא מתעלם לגמרי משיקול הפגיעה ברגשות הערבים במקרה הזה, כנראה משום שהוא בעד קיום מצעד הגאווה בירושלים שהשיקול העיקרי למנוע את קיומו הוא פגיעה ברגשות רבים מאוד מתושבי העיר.
לסיכום, אני ימני. אני חושב שאם נפסיק להילחם, אנחנו עלולים למצוא את עצמינו במצב רע. אני לא מאמין בכלל שזה יביא להפסקת השנאה, למרות שברור שעצם הלחימה מגבירה את השנאה. למעשה אני חושב שהדרך היחידה להשיג רגיעה ושקט היא ליצור איזו משוואה שאומרת שלערבים (חמאס אם לדייק) יש מה להפסיד והרבה מהמשך הטרור, וכן שיש להם מה להרוויח מהפסקתו. אבל אם אתה או את חושבים אחרת, אני אשמח לשמוע. הדעה של כל שמאלן שמסתובב אי שם בקמפוס לגיטימית בהחלט, ולפעמים טוב שיש השפעה שמאלנית על קבלת ההחלטות במדינה. חבל רק שלפעמים אני שומע אנשי שמאל מדברים ונושך את השפתיים חזק חזק כי מה שהם אומרים בעצם מציג אתי כטיפש והוזה שפשוט עוד לא ראה את האור, ושגם אנשי שמאל לפעמים מרגישים ככה בגלל דיבורים של אנשי ימין. בואו נקבל אחד את השני. לא רק יהודים את הערבים ולהיפך, גם שמאלנים את הימנים ולהיפך. אם נצליח בזה, אני בטוח שנוכל להתקדם בצורה הרבה יותר יעילה גם בתחומים אחרים.
כמובן שהויכוח הזה הוא רק אחד מרבים שמתנהלים בין ימין לשמאל, כשבדרך כלל הצורה שבה מתנהל הויכוח מאוד דומה למה שתיארתי כאן (לדעתי).
שבת שלום.